פסק-דין בתיק ת"א 318-04

1.         זוהי תביעה לפיצוי על ליקויי בנייה, לרבות ליקויים ברכוש המשותף, ושטח חסר בדירותיהם של התובעים, אשר נרכשו מהנתבעת בהתאם להסכמי מכר שנחתמו בין כל אחד מתובעים לבין הנתבעת. הדירות מצויות בגוש 13193 חלקה 2, מגרש 701 בקרית שמונה. הנתבעת הגישה הודעות כלפי צדדים שלישיים שונים. ביום 2/2/05 הוחלט על הפרדת הדיון, באופן שתחילה תידון ותוכרע התביעה בין התובעים לבין הנתבעת.

2.         התביעה הוגשה תחילה על ידי התובעים ועל ידי נציגות הבית המשותף. בהתאם להחלטה מיום  25.12.08, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן, ללא הנציגות.

3.         לבקשת הצדדים, מונה כמומחה מטעם בית המשפט המהנדס גיל רפאל (להלן "המומחה"), אשר בדק את הדירות ואת הרכוש המשותף וערך חוות דעת תוך התייחסות לחוות הדעת שצורפו לכתבי הטענות של כל אחד מהצדדים.

4.         ביום 17/2/10 התקיימו הוכחות בתיק. הנתבעת לא התייצבה לדיון ולא היתה מיוצגת. לפיכך, נשמעו אך הוכחות התובעים. הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעים ת/1 - ת/6 וכן תצהירם המשלים ת/7. התובעים לא נחקרו על תצהיריהם. לא הוגשו ראיות מטעם הנתבעת. כמו כן, הוגשה חוות דעתו של המומחה מ/1, ותשובותיו לשאלות הבהרה.

5.         התובעים הגישו את סיכומיהם וביום 10/3/10 הגיש עו"ד אלברק בקשה להגיש סיכומים מטעם הנתבעת. בהחלטתי קבעתי, כי אם בידיו יפוי כוח מטעם הנתבעת, אין מניעה להגשת סיכומים מטעמה. נכון להיום לא הוגש יפוי הכוח. כפועל יוצא, עו"ד אלברק אינו מוסמך לייצג את הנתבעת ולהגיש סיכומים בשמה. הסיכומים הוגשו על ידו בחוסר סמכות ושלא כדין ונמחקים בזאת.

דיון

6.         בחוות דעת המומחה פורטו הליקויים שנמצאו על ידו בדירות ועלות תיקונם. הצדדים חלוקים בשאלה, אם יש לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים או שמא יש לזכות את התובעים בפיצויי כספי.

7.         בכתב התביעה המתוקן מיום 7/1/09 (להלן "כתב התביעה") טוענים התובעים, כי משתמו עבודות הבניה והם קיבלו את החזקה בדירות לידיהם, נתגלו ליקויים ואי התאמות שונות שהעידו על בנייה באיכות ירודה. כך גם ברכוש המשותף.

התובעים הודיעו לנתבעת על קיום הליקויים, הן בפרטיכל המסירה והן בעשרות טלפונים והתכתבויות. נציגי הנתבעת אומנם קבעו לתובעים מספר מועדים שבהם בעלי מקצוע מטעמה היו אמורים לבקר בדירה לצורך ביצוע התיקונים, אך גם כשהגיעו לבסוף, התיקונים היו חובבנים והם סירבו לתקן חלק ניכר מהליקויים. חלק מהתובעים נאלצו לפנות את תכולת דירתם באחד המועדים, תוך שהם מפסידים ימי עבודה כדי שהתיקונים יבוצעו, אך נציגי הנתבעת לא הגיעו ואף לא נתנו על כך הודעה לתובעים.

התובעים המציאו לנתבעת חוות דעת מומחה מטעמם, ופנו אליה בדרישה לתקן את הליקויים, אך דרישתם לא נענתה. התובעים עותרים לקבלת פיצוי כספי.

8.         בכתב הגנתה המתוקן מיום 1/3/09 (להלן "כתב ההגנה ") טוענת הנתבעת, כי זמן מה קודם למסירת החזקה בדירות לתובעים, נערך פרוטוקול מסירה במסגרתו פורטו התיקונים הנדרשים ע"י התובעים. תיקונים אלה בוצעו. התובעים אישרו בחתימת ידם את ביצוע התיקונים לשביעות רצונם. בהמשך הנתבעת טיפלה בכל תלונה שהופנתה אליה ע"י התובעים בגין כל ליקויי שהנתבעת חייבת בתיקונו. תיקונים אלה בוצעו על ידה במקצועיות.

הנתבעת מכחישה כי התובעים הודיעו לה על ליקויים בעשרות רבות של טלפונים והתכתבויות.

הנתבעת טוענת בין היתר, כי לא ניתנה לה הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים הנטענים, וכי היה על התובעים להודיע לה על הליקויים בכתב,  בהתאם להוראות החוזה וחוק המכר. התובעים לא קיימו את חובתם האמורה. אם בית המשפט יקבע כי קיימים ליקויים אשר הנתבעת חייבת בתיקונם, הנתבעת זכאית לתקנם בעצמה.

9.         סעיף 10.1 להסכם המכר קובע כדלקמן:

"מבלי לפגוע או להוסיף על אחריות החברה כלפי הרוכש לפי חוק המכר, תבצע החברה את

התיקונים שהיא חייבת לבצעם... ובלבד שהרוכש מסר לחבה הודעה בכתב על אודות

הליקויים שתוך 30 יום מיום שהתגלו לו..."

בתצהיריהם מוסרים התובעים, כי הודיעו לנתבעת על הליקויים "הן בפרטיכל

המסירה והן באמצעות עשרות רבות של טלפונים והתכתבויות...", אך לא צירפו